<h1>רבינו ירוחם נ"א ח"ד</h1>
<h2>דף ו.</h2>
אמר לו אביו שחוט לי או בשל לי בשבת ואפילו אמר לו חמר אחר בהמתי בשבת שאין בו כי אם לאו וכן אם אמר ליה הטמא והחזר לי אבדתי שהיא בבית הקברות ואפילו אמר ליה אל תחזיר אבדה לפלוני או לא תעשה מצוה פלוני' עד שתאכילני ותשקני אין שומע לו דאין הכשר מצוה דוחה שום דבר מזה וכ"ש אם אמר לו בלא הכשר מצוה כדי להעבירו ואל תחזיר ולא תעשה מצוה פלונית דכתיב ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך כך פשוט ביבמות וכן כתב רמ"ה.
<h2>דף יב:</h2>
בנים הרי [הם] כסימנים כלומר אם ילדה ויש מי שכתב דהוי ספק גדולה לגבי קידושין ולעונשין וכתבתיו בח"ה מענין קדושין [נתיב כ"ב] בדין בני' הרי הם כסימני' ומשם תראנו.
<h2>דף כב:</h2>
בנו שיש לו מכל מקום נקרא בנו ואפילו מאנוסה ואפילו ממזר וחייב על מכתו ועל קללתו ואף על פי שאינו עושה מעשה עמך שהולד ממזר כבר פי' מן העביר' אבל בנו שיש לו מן השפחה ומן הנכרית אינו בנו כך פשוט ביבמות. ואפילו לא עשה אביו תשובה ואינו עושה מעשה עמך אפילו שחטא חייב על הכאתו ועל קללתו יש בו איסור כדאמרינן בסנהדרין [פ"ה ע"ב] (דינו) [דאינו] נעש' הבן שליח לאביו לקללו ולהכותו כך כתבו התוספות [ועי' ב"ח יו"ד סי' רמ"א סע' ה'].
<h2>דף פ:</h2>
ובן עשרים שנולדו בו סימני סריס לא חולץ ולא מיבם לא נולדו בו סימני סריס ולא הביא ב' שערות לא מחזיקינן ליה בסריס עד שיעברו רוב שנותיו ושנת כ' כיון שיצאו ממנה ל' יום חשבינן ליה לכל דבר כמו שיצאו כל הכ' והרי הוא כמו בן כ' ובודקין לחליצה ולמיאונין ולגירושין עיקר אלו הדינין פשוטים בנדה ובתרא ובכמ' דוכתי ובגיטין ועוד שם כי כן הדין להקדש אם הקדיש ועוד פשוט ביבמות כי סריס שאמרנו סריס חמה שלא היה לו שעת הכושר מעולם ואפילו אם יש לו סימני סריס אין מחזיקין אותו כסריס עד שיהא בן כ' שנה ולא הביא שני שערות אבל קודם לכן אין מחזיקין אותו בסריס אפילו אם יש בו סימני סריס ואם הביא ב' שערות קודם כ' מחזיקין אותו בגדול למפרע מי"ג שנה ואם לא הביא עד עשרים שנה ויש בו סימני סריס מחזיקין אותו בגדול מאחר שיש לו כ' שנה ומחזיקין אותו לסריס ואפילו הביא ב' שערות אחר כ' ואפילו לא הביא הרי הוא גדול מאחר שהוא בן כ'. ואלו הן סימניו שאין לו זקן ושערו לקוי כלומר ששערו דק ביותר כשער קטן שנולד ובשרו מחליק שהוא חלק כבשר האשה וכל שאין מימי רגליו מעלין רתיחה שדרך מי רגלים כשאדם משתין במקום אשבורן מעלין רתיחה כחבית של יין כשהי' תוסס' ולפי שהוא מצטנן אין מי רגליו מעלין רתיחה וכל שאינו עושה כיפה כשמשתין כלומר כיפה כלפי מעלה כמין קשת בקלוח אלא שותת למטה ושכבת זרעו דיהה כלומר כהה ואפלה ומימי רגליו אין מחמיצין כלומר מסריחין כששוהין בכלי לפי שלא נתבשלו שטבעו אינו חם אלא מצונן ונשארו מים חמין כמו קודם שהייתן וי"מ שאין מחמיצין העיסה מפני צנתן ואין בשרו מעלה הבל כלומר כשרוחץ בימות הגשמים אין מעלה הבל כאיד של חמימו' הדומה לעשן וקולו לקוי ואין נכר בין איש לאשה ואם הביא ב' שערות בזקן אפילו לאחר כ' אינו בחזקת סריס עד שיהיו בו כל הסימנים שכתבתי ולא במקצתן ואם לא הביא ב' שערות בזקן לאחר כ' אפילו אין בו אלא א' מן הסימנים שכתבתי הרי הוא בחזקת סריס מאחר שלא הביא ב' שערות קודם כ' אפילו הביא אותם לאחר כ' כי כבר כתבתי דאם הביא ב' שערות באותו מקום הראוי לצמוח קודם כ' אפילו יש בו הסימני' הללו יצא מכלל סריס ומה שאמרנו שאם הביא ב' שערות קודם כ' שהרי הוא גדול למפרע מיום שהיה בן י"ג שנה ויום א' אם אכל חלב או עבר שום אחת מן העבירות בנתים מת עליה ומלקין אותו והויא התראת ספק כשהתרו בו והוי פלוגתא דרבי יוחנן וריש לקיש דר"י אמר דהוי התראה והלכה כר"י.
<h2>דף קא.</h2>
לא שהתה אחר בעלה ג' חדשים ונשא' וילדה והבן ספק אם בן ט' חדשים מבעל ראשון או בן ז' מן האחרון פטור על מכתו ועל קללתו של זה ושל זה. הכה את זה וחזר והכה את זה או קלל את זה וחזר וקלל את זה או שניהם בבת אח' חייב ואף על גב דהוי התראת ספק לכ"א שמא אינו אביו (ו)הא קי"ל דהתראת ספק שמה התראה כך פשוט ביבמות ובמכות.
